יצחק נבון ז"ל
הנשיא החמישי של מדינת ישראל, 1983-1978
יליד ירושלים, בוגר המחזור הראשון של בית הספר (1939) והיה גם מורה בבית הספר. סיים לימודי תואר שני בלימודי האסלאם ובחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. היה ראש המחלקה הערבית של ההגנה בירושלים משנת 1946 ועד לסיומה של מלחמת העצמאות. שירת בנציגות הדיפלומטית של ישראל באורוגוואי ובארגנטינה. היה מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. כיהן כראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות ופעל לביעור הבערות. נבחר לכנסת השישית והיה חבר כנסת עד להיבחרו כנשיא המדינה. לאחר סיום תפקידו כנשיא נבחר שוב לכנסת וכיהן כשר החינוך והתרבות. בתפקידו זה שם דגש מיוחד על חינוך לדמוקרטיה, על מאבק בגזענות ועל שילוב בין ערכים יהודיים לערכים כלליים.
הוא נציג ודובר לקהילה הספרדית בישראל ומפיץ נלהב של תרבותה. הוא חיבר מחזות ותכניות טלוויזיה בנושא, והיה ממארגני האירועים לציון 500 שנה לגירוש ספרד.
פרופ' דיוויד גרוס
חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004
פרופסור לפיסיקה בתחום הפיסיקה התיאורטית. בוגר מחזור כ”א של בית הספר (1959).
משפחת אביו היגרה לארצות הברית מאוסטרו-הונגריה, ואמו נולדה באוקראינה והיגרה עם משפחתה לארה”ב לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא נולד בוושינגטון ובגיל 13 הגיע לישראל, במסגרת תפקידו של אביו כחבר במשלחת הסיוע הראשונה של ארה”ב לישראל. משפחתו נשארה בארץ לאחר שמשימת משלחת הסיוע הסתיימה ואביו הצטרף כפרופסור לסגל המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית.
כשהגיע ארצה לא ידע עברית כלל. לדבריו הייתה זו הפעם הראשונה שבה נאלץ להתמודד עם קשיים בבית הספר. להסתגלותו בלימודיו ולהתקדמותו סייעה אהבת הקריאה שלו, והנגישות שהייתה לו לספרים באנגלית, ובהמשך גם בעברית, בספריית הקונסוליה האמריקאית בירושלים ואחר כך בספריה הלאומית.
בעת שלמד בבית הספר היה פטור מלימודי המתמטיקה בשל ידיעותיו המתקדמות בתחום דעת זה. על לימודיו בבית הספר כתב באוטוביוגרפיה שלו לרגל זכייתו בפרס נובל: “לימודי בבית הספר התיכון היו מעולים, עם מורים מצוינים רבים, שבתקופתנו היו בוודאי מועסקים במסגרות אקדמיות או תעשייתיות”.
הוא מספר שמגיל 13 נמשך לפיסיקה ולמתמטיקה, וזאת לאחר קריאה בספרי מדע פופולרי. במיוחד התלהב מפיסיקה תיאורטית, והחליט שבתחום זה יעסוק כמקצוע, גם אם לא ידע באותה עת בדיוק במה המדובר.
את התואר הראשון בפיסיקה ובמתמטיקה קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בסיום הדוקטורט היה שלוש שנים באוניברסיטת הרווארד, ואחר כך במשך 27 שנה פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת פרינסטון. ב-1996 עבר לקליפורניה, ומאז הוא מנהל מכון קאוולי לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה. בשנת 2000 קיבל את פרס הארווי מטעם הטכניון, בשנת 2003 זכה בפרס החברה הפיסיקלית האירופאית ובשנת 2004 במדליית הזהב של האקדמיה למדעים בצרפת. את פרס נובל לפיזיקה קיבל עם דיוויד פוליצר ופרנק וילצ’ק. השלושה זכו בפרס בזכות ההסבר שגיבשו על אופיו של הכוח הגרעיני החזק, הכוח הפועל בין הקווארקים, חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום.
הוא מנהל את בית ספר החורף של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, וקיבל תואר ד”ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. לאחר זכייתו בפרס נובל התארח בארץ, ביקר גם בבית הספר ונפגש עם תלמידים שלמדו בו באותה עת פיסיקה ברמה מורחבת, וכן עם תלמידים מבתי ספר נוספים בירושלים.
פרופ' דניאל כהנמן ז"ל
חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002
פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון בניו ג’רזי, שתחום התמחותו כלכלה התנהגותית. מחקריו אודות תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, הקנו לו מוניטין בין-לאומיים. הוא בוגר מחזור י”ג של בית הספר (1951). נולד בתל-אביב וגדל בצרפת. הוריו, ילידי ליטא, היגרו לצרפת בראשית שנות העשרים של המאה ה-20. הם גרו בצרפת עד לאחר מלחמת העולם השנייה, אולם אביו נפטר שבועות אחדים לפני סיומה. בשנת 1946 עלה לארץ עם אמו ואחותו.
בקורות החיים שפרסם לרגל זכייתו בפרס נובל הוא מספר: “בבית הספר התיכון חוויתי התרגשות אינטלקטואלית שיצרו המורים הגדולים שלימדו אותי, ואותה יכולתי לחלוק עם חברים בעלי הלך מחשבה דומה לשלי. היה לי טוב שכבר לא הייתי יוצא דופן”.
במסגרת העתודה האקדמאית השלים את לימודיו לתואר בוגר במתמטיקה ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בתקופת שירותו בצה”ל פיתח שיטת מבדקים למיון מועמדים לשירות קרבי. השיטה שעיצב נמצאת בשימוש הצבא עד היום, ובמשך השנים נדרשו לה התאמות קלות בלבד. עם תום השירות הצבאי נסע ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1961, משהשלים את תואר הדוקטור, חזר ארצה והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1978 עבר לאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, ובשנת 1986 עבר לאוניברסיטה של קליפורניה בברקלי. בשנת 1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, בה הוא פרופסור אמריטוס וחוקר בכיר.
בעבודתו ארוכת השנים עם עמיתו ורעו פרופ’ עמוס טברסקי הונחו היסודות למחקר שזיכה אותו בפרס נובל. מחקריהם המשותפים השפיעו לא רק על תחום הפסיכולוגיה, אלא על מגוון תחומים ובהם כלכלה. מאמרם פורץ הדרך “ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון” הופיע בשנת 1974 בכתב העת היוקרתי Science וזכה להד נרחב במחקר הכלכלי.
פרס נובל בכלכלה הוענק לו במשותף עם לוורנון סמית. ועדת הפרס אמרה עליו כי “הניח יסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים לתהליכים של קבלת החלטות במצבים של חוסר ודאות. עבודתו השפיעה על דור שלם של חוקרים בתחומי כלכלה וכספים, והעשירה תאוריות כלכליות באמצעות אבחנות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית”.
עמית במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מבקר תדיר בישראל ובביקוריו הוא מרבה להרצות לפני חוקרים וסטודנטים.
פרופ' אילון לינדנשטראוס
זוכה מדליית פילדס למתמטיקה לשנת 2010
פרופסור למתמטיקה במכון איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עושים שימוש בשיקולים הסתברותיים ודינמיים מן התאוריה האֶרגודית לפתרון בעיות קשות ומורכבות בתורת המספרים, והם שזיכו אותו במדליית פילדס לשנת 2010. הוא בוגר מחזור נ’ של בית הספר (1988).
נולד בירושלים וגדל בה. אביו, פרופ’ יורם לינדנשטראוס, הוא חתן פרס ישראל למתמטיקה וחבר האקדמיה הישראלית למדעים. אמו, ד”ר נעמי לינדנשטראוס, אף היא בוגרת בית הספר. שירת במסגרת תכנית תלפיות של חיל האוויר, ובמהלך שירותו זכה בפרס ביטחון ישראל. הוא למד באוניברסיטה העברית לתואר בוגר במתמטיקה ובפיזיקה ולתואר מוסמך ודוקטור במתמטיקה. לאחר סיום עבודת הדוקטור שלו היה חבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. מאוחר יותר עבר ללמד באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, ואחר כך מונה לפרופסור בפרינסטון. משנת 2008 הוא פרופסור באוניברסיטה העברית.
זכה בפרסים רבים: פרס חיים נסיהו במתמטיקה לעבודת הדוקטורט שלו, פרס סאלם למתמטיקאים צעירים, פרס איגוד המתמטיקה האירופי, פרס ארדש של האיגוד הישראלי למתמטיקה ופרס פרמה של המכון למתמטיקה בטולוז שבצרפת.
מדליית פילדס היא הפרס החשוב והמכובד ביותר במתמטיקה, ולכן יש הרואים בה את פרס נובל במתמטיקה, תחום שלא נכלל בפרסי נובל. הפרס מוענק למתמטיקאים מתחת לגיל ארבעים, והוא נועד לבטא הערכה והוקרה למתמטיקאים צעירים שהגיעו להישגים פורצי דרך ולעודד אותם בהמשך דרכם. המדליה מוענקת בקונגרס הבין-לאומי של איגוד המתמטיקאים (IMU) המתכנס אחת לארבע שנים.
עם קבלת מדליית פילדס נאמר עליו: “הוא פיתח כלי תאורטי בעל עצמה יוצאת דופן בתאוריה האֶרגודית, תחום מתמטי שפותח בראשיתו להבנת הדינמיקה של מערכת השמש. הוא עשה שימוש בתאוריה לפתרון בעיות בתחומים מתמטיים מורכבים”.
עבודותיו מיוחדות בקשרים העמוקים שהן חושפות בין תחומים מתמטיים שונים לחלוטין: הסתברות, מערכות דינמיות ותורת המספרים. מציאת קשרים חדשים בין בעיות ותחומים שונים כל-כך נחשבים להישגים העמוקים ביותר במתמטיקה. מתמטיקאי בכיר אמר על מחקריו: “הבעיה שחקר ידועה בהיותה קשה כל כך, עד שכל מי שניסה לפתור אותה נכוו אצבעותיו, עבודתו של לינדנשטראוס מרהיבה”.
פרופ' גד אביגד
חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת 1957
נולד בירושלים וגדל בה. בוגר מחזור ט’ של בית הספר (1947). שירת בחטיבת יפתח במלחמת העצמאות ובסיומה היה ממייסדי קיבוץ צרעה. למד כימיה באוניברסיטה העברית. קיבל את תואר הדוקטור ב-1958 ובהמשך כיהן כפרופסור באוניברסיטה זו. מאז 1970 הוא מתגורר בארצות הברית ולימד במספר פקולטות לרפואה שם. את פרס ישראל קיבל במשותף עם שני המנחים שלו בעבודת הדוקטורט, פרופסור שלמה הסטרין וד”ר דוד סידני פיינגולד. מחקרם עסק בסינתזה של חומרים חלופיים לסוכרוז, ונחשב כפורץ דרך בחקר סוכרים טבעיים והכנת תרכובות לסוכרוז שבהן לא נעשה שימוש בגלוקוז. על המחקר כתבו השופטים שהוא מהווה תרומה בת קיימא לשדה הביוכימיה.
פרופ' שלמה אלכסנדר ז"ל
חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת 1993
בנו של אחד ממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים. נולד בפרייבורג שבגרמניה וגדל בירושלים. בוגר מחזור ט’ (1947) של בית הספר. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הדוקטורט עשה במכון וייצמן. במהלך עבודתו על הדוקטורט בנה ספקטרוסקופ לתהודה מגנטית גרעינית שהיווה לימים הישג טכנולוגי בינלאומי. באמצעות מכשיר זה הוא חקר מבנה נוזלים ופיתח שיטות למחקר תגובות כימיות. היה תאורטיקן בתחום הפיזיקה של החומר המעובה. אלכסנדר זכה להוקרה בינלאומית, היה חבר האקדמיה האירופית למדעים ושימש פרופסור בקולג’ דה פרנס. היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרופ' אהרן ברק
חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת 1975
נולד בקובנה שבליטא וגדל בירושלים, בוגר מחזור ט”ז של בית הספר (1954). את לימודיו האקדמיים עשה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. למד גם כלכלה ויחסים בינלאומיים. לאחר שסיים התמחות במשפטים ואת עבודת הדוקטורט שלו, השתלם באוניברסיטת הארוורד ועם שובו ארצה הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כפרופסור. היה דיקן הפקולטה למשפטים והוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
כיהן כיועץ המשפטי לממשלה ובמהלך כהונתו היה היועץ המשפטי לצוות הישראלי במשא ומתן על הסכמי קמפ דייוויד. ב-1978 החל לכהן כשופט בבית המשפט העליון ובהמשך התמנה לנשיאו. כיהן בתפקידו זה עד לפרישתו. נחשב לאחד מבכירי המשפטנים בישראל ובעולם כולו.
פרופ' עידית דורון ז"ל
כלת פרס ישראל בחקר הבלשנות הכללית לשנת 2016
נולדה וגדלה בירושלים, בוגרת מחזור ל’ של בית הספר (1968).
למדה לתואר ראשון ושני במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הדוקטורט עשתה באוניברסיטת אוסטין-טקסס. בהמשך קיבלה מלגת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. היא פרופסור לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.
מחקריה עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית המדוברת היום הן בעברית הקלסית על רבדיה. היא עוסקת גם בחקר הערבית ובחקר הארמית הקלסית והחדשה. מחקריה מאירים את מהות השפה הטבעית כתופעה קוגניטיבית אנושית ייחודית ועוסקים גם בהבנה של תהליך תחיית השפה העברית מן ההיבט הבלשני. היא שותפה להקמת המרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה באוניברסיטה העברית
יהורם גאון
חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת 2004
נולד וגדל בירושלים והוא בוגר מחזור י”ט של בית הספר. זמר, שחקן ואיש טלוויזיה הנחשב ל “קולה של ישראל” בזמר העברי.
את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח”ל ובהמשך היה חבר בלהקת “התרנגולים” והיה ממקימי “שלישיית גשר הירקון”. החל בלימודי משחק ובימוי בלונדון ושב ארצה כדי להשתתף במחזמר “קזבלן” ב-1966. הצלחת המחזמר הפכה אותו לאחד הזמרים המובילים בארץ. הוציא אלבומים רבים, ובין אלבומי שיריו: רומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים.
שיחק במספר סרטים ישראלים וביניהם “מבצע יונתן”. הסרט זכה להצלחה בינלאומית והיה מועמד לאוסקר. כיכב בסדרת הטלוויזיה “קרובים קרובים”. היה חבר מועצת עירית ירושלים והוא קונסול הכבוד של צ’ילה בישראל.
פרופ' מנחם ברינקר ז"ל
חתן פרס ישראל לתורת הספרות לשנת 2004
נולד וגדל בירושלים. בוגר מחזור י”ד של בית הספר (1952).
את לימודי התואר הראשון והשני עשה באוניברסיטה העברית, ולאחר השתלמות באוניברסיטאות אדינבורו ואוקספורד כתב את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. היה מרצה באוניברסיטה זו ובהמשך באוניברסיטה העברית, בה היה פרופסור מן המניין. ייסד את הקתדרה ללימודים עבריים מודרניים באוניברסיטת שיקגו ולימד שם מספר שנים.
מחקריו עוסקים בהגדרת הייחוד של הספרות היפה. כתב מונוגרפיות על ז’אן פול סארטר ועל יוסף חיים ברנר. כמו כן כתב מאמרים רבים על פילוסופים מודרניים החל מהמאה ה-18 ועד ימינו וערך כעשרים ספרים בנושאים שונים וביניהם האנציקלופדיה זמן יהודי חדש. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרופ' יוסף דן ז"ל
חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת 1997
נולד בברטיסלבה, בירת סלובקיה וגדל בירושלים והוא בוגר מחזור ט”ו של בית הספר (1953). הוא מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית. את עבודת הדוקטורט כתב באוניברסיטה העברית. הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית והיה מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשום שלום באוניברסיטה זו.
חיבר ספרים רבים בתחומי מחשבת ישראל וקבלה. עסק רבות בחקר חסידי אשכנז ובחקר המשיחיות. כמו כן, חיבר מסה מקיפה על תפיסת האפוקליפסה: “אפוקליפסה אז ועכשיו”, שראשיתה בתוכנית שהכין עבור הטלוויזיה החינוכית. כתב גם מאמרים בעיתונות העוסקים ביחס הציבור החילוני למורשת היהדות. לתפיסתו הוזנח הנושא הזה בחוגים חילוניים ובמערכת החינוך וכך הוא נתפס כנחלתם של הדתיים והחרדים בלבד.
פרופ' אסתר הרליץ ז"ל
כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2015
נולדה בברלין וגדלה בירושלים, בוגרת המחזור הראשון של בית הספר (1939). התנדבה לשרת כחיילת וכקצינה ביחידת הנשים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. לאחר קום המדינה השתלבה בשירות החוץ של מדינת ישראל והייתה חברה במשלחת ישראל לעצרת האו”ם. כיהנה כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה קונסולית ישראל בניו יורק והשגרירה בקופנהגן, השגרירה הראשונה בשירות החוץ הישראלי.
בין השנים 1974-1977, ו 1977-1979 כיהנה כחברת כנסת מטעם “המערך” והייתה אחת מחברות הכנסת הראשונות בוועדת החוץ והביטחון.
ב-1971 יזמה והקימה את המועצה הלאומית להתנדבות ואת “אות הנשיא למתנדב”. ניהלה שנים רבות את הזימריה ואת תחרות הנבל הבין-לאומית בישראל.
דוד טרטקובר
חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 2002
נולד בחיפה וגדל בירושלים והוא בוגר מחזור כ”ד של בית הספר (1962). למד בבצלאל ובמחלקה לעיצוב גרפי וטיפוגרפי ב- London College of Printing. השתתף בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית. מלמד במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
הוא מן הבולטים במעצבים בישראל ועבודתו הייחודית יוצרת סינתזה בין תוצרי התרבות הפופולרית ובין חומרי התרבות הגבוהה, בין הטקסט המילולי ובין הדימוי החזותי המצוי, בין האמירה האישית ובין ייצוגם הקולקטיבי של ערכי תרבות מקומית. כמובן הוא פעיל באיסוף, בשימור ובמחקר של הגרפיקה הישראלית.
בשנת 1976 זכה בפרס הראשון בתחרות עיצוב הכרזה לשנת השלושים למדינה – כרזת “השלום”. ב-1999 תכנן ועיצב את אתר ההנצחה ליצחק רבין בבית עיריית תל אביב.
פרופ' אלכסנדר לויצקי
חתן פרס ישראל במדעים מדוייקים לשנת 1990 וחתן פרס וולף בכימיה לשנת 2005
נולד בירושלים וגדל בה, והוא בוגר מחזור כ’ של בית הספר (1958). למד באוניברסיטה העברית בירושלים, ומכהן כפרופסור לביוכימיה באוניברסיטה זו. הוא מומחה בעל שם עולמי בביוכימיה ובביופיזיקה. פיתח שיטה ליצירת תרופות אנטי-סרטניות ותרופות המבוססות על עיכוב מנגנוני הסיגנל הביוכימי המופעלים על ידי חלבוני הסרטן. כמוכן פיתח חומר וטכנולוגיה למניעת היצרות כלי דם לאחר טיפול בבלון ותומך (סטנט). בשנים האחרונות פיתח אסטרטגיה נוספת אשר נועדה לגרום להרס ממוקד של תאי סרטן על ידי הפעלה סלקטיבית של תוכנה שתפגע בתאים הסרטניים ולא בתאים הבריאים הסובבים אותם. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרופ' אבישי מרגלית
חתן פרס ישראל בפילוסופיה לשנת 2010
נולד וגדל בירושלים והוא בוגר מחזור י”ט (1957) של בית הספר. ב-1960 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, בחוגים לכלכלה ולפילוסופיה. במשך כל שנות לימודיו עבד כמדריך חברתי בכפר הנוער סן סימון של עליית הנוער וטיפל בילדי העולים של שנות החמישים. הוא מספר ששנים אלה הן המשמעותיות והמכוננות ביותר בחייו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במעמד הקוגניטיבי של מטפורות. כיהן כפרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ויזם את תכנית הלימודים המשולבת בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של הלשון, הלוגיקה ומושג הרציונאליות. בשנים האחרונות הוא עוסק בפילוסופיה של החברה, הדת, המוסר, המדינה והתרבות וגם בסוגיות של הזיכרון היהודי והמציאות הישראלית. ב-2006 החל לכהן כפרופסור במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. ב-2001 הוענק לו פרס שפינוזה באמסטרדם. ב-2007 זכה בפרס א.מ.ת לפילוסופיה.
פרופ' יונה רוזנפלד ז"ל
חתן פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית לשנת 1998
נולד בגרמניה וגדל בירושלים ובוגר המחזור השלישי (1941) של בית הספר. למד באוניברסיטה העברית וב”לונדון סקול אוף אקונומיקס”. את לימודיו לדוקטורט עשה בבית הספר למנהל שירות חברתי באוניברסיטת שיקאגו שבארה”ב. כיהן כפרופסור לעבודה סוציאלית והיה ומנהלו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע”ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש יועץ בכיר במרכז לילדים ולנוער במכון ברוקדייל ו”אשלים” ג’וינט-ישראל. תחום ההתמחות המרכזי שלו הוא עיצוב פרקטיקות טיפוליות ומשלבות לילדים ולמשפחות וכן מחקרים על העוני והשלכותיו החברתיות. כיהן כיו”ר הועד המנהל של בית הספר.
פרופ' צבי רפופורט ז"ל
חתן פרס ישראל למדעים מדוייקים לשנת 2006
נולד וגדל בירושלים והוא בוגר מחזור ט”ו של בית הספר (1953). אביו היה מזכיר בית הספר ואמו הספרנית. בצעירותו נטה למדעי הרוח ולדבריו בזכות מורה טוב לכימיה בתיכון התאהב בתחום. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בלימודיו לדוקטוראט חקר את מנגנוני התגובות של מולקולות עם קשרים כפולים בין אטומי פחמן. ההקדמה לעבודת הדוקטור שלו הורחבה לפרק בספר על כימיה של קבוצות פונקציונאליות, שהפך לסדרה של כ-120 כרכים שהוא שותף בעריכתה.
כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית הוא חוקר מבנים כימיים ופיזקליים מורכבים והוא מחשובי החוקרים בארץ בכימיה אורגנית-פיזיקלית. פרסום מחקריו הקנה לו שם עולמי.
גיל שויד
חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית לשנת 2018
נולד בירושלים והוא בוגר מחזור מ”ח (1986) של בית הספר. בגיל 13 החל לתכנת ובמקביל ללימודיו בבית הספר התיכון למד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא מייסד ומנכ”ל חברת צ’ק פוינט שהוקמה ב-1993. החברה המציאה תוכנת אבטחה למערכות ממוחשבות והוא נחשב על ידי רבים לאבי “חומת האש” המודרנית. הוא אדם פורץ דרך ורב השראה, דוגמה ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות ולנהל חברה רב-לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל.
בנוסף הוא עוסק בפעילות ציבורית משמעותית ונרחבת בסיוע לקידום מנהיגות ומצוינות בקרב בני נוער מוכשרים, בדגש על הפריפריה החברתית וכך הוא תורם לטיפוח דור העתיד בישראל. ההשפעה שלו על החברה הישראלית ועל הטכנולוגיה העולמית היא רבה, והוא הפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו.
פרופ' אמנון בן תור ז"ל
חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, ארץ ישראל והארכיאולוגיה לשנת 2019
נולד בירושלים והוא בוגר מחזור ט”ו (1953) של בית הספר. נמנה עם השורה הראשונה של הארכיאולוגים בישראל ומחקריו זכו למוניטין בינלאומי.
במשך כחמישה עשורים הוא עוסק בניהול חפירות ארכיאולוגיות, בפרסומים מדעיים ובהכשרת תלמידים וחוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסומיו העיוניים עוסקים בתחום הזיקה בין הממצא הארכיאולוגי לסיפור המקראי ובתחומי מחקר נוספים.
גולת הכותרת בעבודתו המדעית היא החפירות בתל חצור, אחת הערים החשובות בימי בית ראשון. ממצאי החפירות באתר זה מרשימים ביותר. תרומתו המדעית מתבטאת גם בתיעוד הקפדני והשיטתי של ממצאי החפירות. הוא נודע גם כמורה מחונן וכבעל מעמד בינלאומי גבוה.
ב-1999 קיבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת קומפולטנזה במדריד ובשנת 2000 זכה בפרס מטעם מוזיאון ישראל על תרומתו לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
פרופ' יורם פלטי
חתן פרס ישראל בתחום היזמות והחדשנות הטכנולוגית לשנת 2022
בוגר מחזור י”ז של בית הספר (1955). הוא מייצג רוח חדשנית רב תחומית ובפעילותו הוכיח כיצד הטכנולוגיה והמחקר שבסיסם בישראל יכולים לשנות ולשפר את חייהם של רבים ברחבי העולם. פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן. הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה ואמונה בדרך. הוא הוכיח לראשונה בעולם ששדות חשמליים משפיעים משמעותית על תפקוד תאים בכלל ועל חלוקות התאים בפרט. הבנת הקשרים הביופיסיקליים בין שדות חשמליים ובין מאפייני חלוקת התאים בגוף החי הובילה אותו לאתר שדות חשמליים הפוגעים באופן ייחודי בתאי סרטן.
הטיפולים שהציע אושרו ע”י ה-FDA בארצות הברית וע”י האיחוד האירופי. הטיפול ניתן כיום לחולי סרטן ביותר מ 250 מרכזים רפואיים ברחבי העולם. בשנת 2000 הקים את חברת NOVOCURE.
העמיד דורות של חוקרים ורופאים בבתי הספר לרפואה בירושלים ובטכניון ותרומתו נרחבת לפיתוח הקשר בין האקדמיה והתעשייה. הוא מהווה השראה ודמות לחיקוי בישראל ובעולם.
דויד גרוסמן
חתן פרס ישראל בתחום ספרות ושירה עברית לשנת 2018
נולד בירושלים והוא בוגר מחזור ל”א (1971) של בית הספר. בגיל תשע התחיל את דרכו ככתב צעיר בקול ישראל. למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ותאטרון. החל לכתוב ולפרסם ספרים בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים. יצירתו הענפה כוללת רומנים, סיפורים קצרים, מסות וספרי ילדים והיא תרמה לספרות העברית שורה של יצירות מופת המצטיינות בכוח דמיון עשיר, בחכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית ורבת הדהודים. הוא נחשב לאחד הקולות העמוקים, המרגשים והמשפיעים בספרות העברית.
בין ספריו הנודעים: “מישהו לרוץ איתו”, “נופל מחוץ לזמן”, “יש ילדים זיגזג”, “ספר הדקדוק הפנימי”, “עין ערך אהבה”, “הזמן הצהוב”, “אישה בורחת מבשורה” ו”מומיק”.
ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא אחד הסופרים הישראלים הנודעים, המוערכים והאהובים בעולם. זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס ספיר ב-2001, פרס ביאליק ב-2004, פרס א.מ.ת ב-2007, פרס ברנר ב-2012, ובפרס מאן בוקר הבינלאומי ב-2017, על תרגום ספרו “סוס אחד נכנס לבר”.
פרופ' יהודה ליבס
חתן פרס ישראל בחקר מחשבת ישראל לשנת 2017
נולד והוא בוגר מחזור כ”ז (1965) של בית הספר. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון עברית ופילוסופיה יהודית וקבלה, וכיהן כפרופסור מן המניין בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה. במהלך לימודיו היה שותף להכנת המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון עברית. כל אלה תרמו לביסוס יסודות עולמו המחקרי ולשליטה מעמיקה בלשון העברית ולהכרת המחשבה היהודית, בדגש על ספרות הקבלה.
חוקר מוביל בחקר הספרות המיסטית היהודית לדורותיה ומחקריו מתאפיינים ברגישות פילולוגית יוצאת דופן. בין חידושיו הרבים בולטת הארת תפקידיהם של המיתוס והמשיחיות ככוחות מניעים בתרבות היהודית מאז המקרא ועד היום. כמוכן הוא בקי בתרבויות הקלאסית, הנוצרית והמוסלמית, ושליטתו בשפות רבות מעשירה את מחקריו. תרומותיו הסגוליות בתחום חקר ספר הזוהר והשבתאות שינו את מפת המחקר באופן מכריע. בשנת 1997 זכה בפרס ביאליק ובשנת 2006 הוענק לו פרס א.מ.ת.
יעקב ריטוב
חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה לשנת 2024
בוגר תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון. ב-1983 קיבל תואר דוקטור בסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המחלקה לסטטיסטיקה, שם מונה לפרופסור. בשנים 1995 עד 1999 כיהן כראש המחלקה. בשנים 2001 עד 2003 כיהן כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה. כיום, פרופסור אמריטוס בסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור בסטטיסטיקה באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור.
